הלכה על שמואל ב 6:13: משנה תורה ופסיקה יהודית

מחזור ויטרי

קסד.
וחיות בוערות בכס רם לויות. בארבעת רבעיו הכיל מנויות: נוצצות כגץ הסדן ובבזק דומיות: נוחצות ברצוא ושוב אגפיים נטויות: יחד תחת לקפץ חדיות. יוצרם לקלס כשהן רשויות: מזמרות שירים תילים תיליות. מעריצות לקדוש תהילות דומיות: נוהמות כקול מים רבים בשאג והמיות. נראות כנשאות והם נשואות ותלויות: בזאת הנשקפת יביט מקירוי עליות ביטוייה לאזון יטה כרויות: רבוכה כבמרחשת בדובים ואריות. רחשה יסכית דלותה משאיות: שבותה ישיב כאפיקים בציות. שאריתה לחזק בקרב גליות. מבשן וממצולות יניפנה לתלפיות. מתנוססת כימי קדם באדמתה להיות. ויבהיק כמתהפכת חרב פיפיות. וינגע שוסיה במכות טריות: אך נטירותם נקבצו דיות. איים להעיק בוצרה וקריות: לאדר להדר שמו בחנויות. להקדישו ולהעריצו שכם אחד כארבע חיות: לעומתן ברוך יאמרו: ישמח משה רצה ומודים ושים שלום: קדיש שלם: ונוטל ספר תורה ומחזיר פניו כנגד הבימה ואומר בקול רם פסוק זה. ת': וששה תיבות של פסוק זה אומ' כנגד ששה צעדים של נושאי הארון לכל קרבן. וכת' (שמואל ב ו׳:י״ג) בדוד ויהי כי צעדו נושאי ארון [ה'] ששה צעדים ויזבח שור ומריא:
שאל רבBookmarkShareCopy